הקשר בין רגש ואוכל מוכר היטב למי שמתמודד עם השמנה. תמונת הבחורה ( רזה בדרך כלל) שכרגע נזנחה ע"י בן זוגה, שרועה על הספה מול הטלוויזיה, מתנחמת בגביע גלידה הפך לאייקון תרבותי המסמל את השימוש הקלוקל שאנחנו עושים באוכל ככלי להתמודדות רגשית.
"אכילה רגשית" היא אכילה שמטרתה טשטוש ופיצוי על רגשות לא נעימים. אין לאכילה כזו שום קשר לרעב פיזי. זו מניפולציה השואפת לספק צרכים רגשיים ע"י המרת סיפוק רגשי לסיפוק פיזי באמצעות אוכל.
לדוגמה: שאתם מרגישים בודדים או סתם במצב רוח, יתכן שתרגישו שאתם רוצים חיבוק. במצבים בהם אתם "יורדים על" עוגת שוקולד במקום לבקש חיבוק או פשוט לחבק, אתם בטריטוריה של אכילה רגשית. למרבה הצער, שום עוגת שוקולד לא יכולה להחליף חיבוק אנושי, גם אם באותו רגע נראה שלפחות באופן זמני הצורך בחיבוק הושתק.
אכלנים רגשיים שונים ברמת המודעות לקשר בין אכילה לרגשות ספציפיים. מעקב אחר המצבים הגורמים לאכילה מופרזת, בעיקר של מזונות עתירי סוכרים, מגלה טריגרים רגשיים מגוונים.
"אני אוכל בעיקר שאני עצבני", " בכל פעם שאני כועסת על בעלי אני אוכלת כדי לא להתפרץ", "יש לי ארון של חטיפים למצבים בהם אני מרגישה בודדה ומרחמת על עצמי", הם רק חלק מהאמירות של אנשים המתמודדים עם "אכילה רגשית".
בתרבות המטפחת שליטה ברגשות במקום לחנך להבעת רגשות מתורבתת, אנשים רבים נאלצים להתמודד עם מצבי החיים השונים ללא מיומנויות רגשיות מספקות. אין להם אלא לשלם את מחיר מנגנוני ההדחקה העולה להם, בין היתר, בעודף קלורי רב.
רגשות הם טעם החיים. ללא רגשות, החיים מונוטוניים ומשעממים. רגשות מאפשרים לאדם לחוות, ולא רק להבין, את עצמו ואת אירועי חייו. הם יוצרים מוטיבציה, מעורבות והינם הבסיס למערכות יחסים.
רגשות אינם חיוביים או שליליים במהותם. אנחנו משייכים משמעות לרגשות ובכך מקטלגים אותם ל"טובים או רעים". כל רגש יכול להיות נעים או לא.
לדוגמה: אהבה נחשבת רגש חיובי, אבל אם מושא האהבה שלכם מתעלם מקיומכם, אזי חווית האהבה הופכת להיות מאד לא נעימה.
ברגע שרגש מוגדר כשלילי, הנטייה היא להסתייג ממנו ע"י הדחקה או הסחות דעת אחרות.
מפרספקטיבה אחרת, כל רגש הוא חיובי בכך שהוא מהווה מקור מרכזי למידע על עצמינו.בעזרת התחושות והרגשות אנחנו יכולים לזהות מה טוב או לא טוב לנו,מי מעצים ומי פוגע בנו, ממי כדאי להתרחק ולמי להתחבר וכו'.
דיכוי רגשי מכווץ את הגוף וחוסם אפשרויות לקבל מידע חיוני להתמודדות עם מצבי החיים. רגשות מודחקים מאוחסנים ברקמות הגוף ומפריעות לתפקודן התקין. הן גוזלות אנרגיה כי צריך להיות על המשמר כל הזמן שלא יצופו. הם מנהלים את חייכם בכך שבאופן לא מודע הם משפיעים על דפוסי ההתנהגות ועל תבניות התגובה הרגשיות שלכם.
אכילה רגשית היא מנגנון התמודדות לא בריא היוצר אשליה רגעית כאילו הצלחנו "לדחוף" את המטען הרגשי חזרה פנימה לתוך הגוף ולהתחמק ממפגש חזיתי איתו. ככל שהמטען הרגשי אינטנסיבי, כך מנגנוני ההדחקה צריכים להיות חזקים יותר. במושגי אוכל המשמעות היא כמויות הולכות וגדלות.
למי שרגיל לטשטש רגשות באוכל, זיהוי, הבעה והתמודדות עם מידע רגשי עלולים להיתפס כמשימות קשות. החדשות הטובות הן שבכלל לא. לימוד מיומנויות להתנהלות רגשית רגשיות טמונה חוויית שחרור וחופש, ולא רק מאכילה עודפת. חוויה זו מעודדת יצירתיות והבאת העצמי לידי ביטוי.מיומנויות אלה עשויות לשפר מערכות יחסים, קשרי עבודה, דימוי ובטחון עצמי והגשמה אישית.
הדרך היחידה להיגמל מ "אכילה רגשית" היא ללמוד לנהל את העולם הרגשי במקום להיות מנוהל על ידו באמצעות לימוד כלים לזיהוי, הבעה והתמודדות רגשיים.
כמה המלצות להתמודדות עם אכילה רגשית:
1. זיהוי מצבי "אכילה רגשית"
2. זיהוי הרגש הגורם לאכילה ( תסכול, בדידות, חרדה, עצבנות וכו')
3. במצבי "רעב רגשיים" לנסות לזהות מה הצורך הרגשי הספציפי ( אני צריך/כה חיבוק, עידוד, תמיכה, הקשבה, הבנה וכו')
4. לחשוב על דרכים להביע את הרגש שלא באמצעות אכילה ( כתיבה, שיחה עם חברה, פעילות גופנית, ציור, פסול וכו')
5. פעולה- לבצע את הפעולה שחשבתם עליה כתחליף לאכילה. בסיום הפעולה תגלו שהחשק לאכול עבר.
מידע נוסף אודות הגישה ניתן למצוא באתר: www.hiburim.org www.jjacobshealth.com
שאלות ניתן לשלוח לדואל: jjacobs@zahav.net.il
מטפלת הוליסטית בעלת 23 שנות ניסיון בעבודה קלינית, הוראה ופיתוח יישומים ייחודיים של הגישות ההוליסטיות בתחום ההעצמה האישית ובריאות האישה. מורה מן החוץ בפקולטה למדעי הבריאות, ביה"ס למקצועות הבריאות הקהילתיים ע"ש לאון ומטילדה רקנאטי, אוניברסיטת בן גוריון. מפתחת ומנחה תכנית הוליסטית לחזרה לחיים בקרב נשים שעברו סרטן שד במרכז לבריאות השד, בדרום הארץ, מרכזת מגמה ומורה בכירה במכללת אדר לרפואה משלימה , ב"ש.